הטיול למלטה – בעקבות האבירים והפיראטים

אם אתם מחפשים יעד מעניין עם שמש, ים, טיסה קצרה, וטיול במחיר משתלם – מלטה היא המקום.
במלטה יש ריכוז עצום של אטרקציות, המדינה כולה היא מוזיאון ופארק טבע.

אני מאוד אוהבת לטייל שם ותמיד מאושרת להזדמנות לחזור. במיוחד בחורף, כשאין עומס של תיירים, מחירים נוחים, ומזג האוויר דומה לשלנו.

במשך כמה שבועות עקבתי אחרי טיסות של הרגע האחרון למלטה, אבל המחיר לא ירד מספיק בשבילי. הייתי מוכנה לשלם עד $100.

ביום ראשון בצהריים הנייד שלי השמיע צפצוף התראה על טיסות הרגע האחרון באפליקציית חוליו.
אסיים לכתוב משפט ואציץ, חשבתי לעצמי. אבל משפט עוד משפט ,ועוד אחד… ושכחתי.

כמה טוב שיש חברים! פתאום במחשב קפצה מולי התראה מפייסבוק. עדן, מקבוצת המטיילים שלנו, עדכנה על הטיסה שפספסתי בחוליו – מלטה ב-$89.
אתמול ראיתי את אותם הכרטיסים ב- $159. עכשיו, 16 שעות לפני הטיסה, המחיר נחתך כמעט בחצי!

עזבתי את עיסוקיי ובדקתי את מזג האוויר.
התחזית הבטיחה שבוע שמשי נעים ורק יום אחד גשום בטיול. מדליק!

אבל למרות השמש והמחיר המשתלם עדיין היססתי: הייתי בשוונג של החיים – יש לי משימות ופגישות שנקבעו לשבוע הזה… אולי אחכה להזדמנות אחרת?
יציאה מהשגרה היא תמיד אתגר, גם בשבילי, ולא משנה כמה אנחנו מטיילים. 🙂

קראתי לתום ולשירה להתייעצות מהירה – מה אתם אומרים חברים?
"כן, כן, כן!! אני רוצה שנטוס מחר!" צעקה שירה בלי רגע של התלבטות.
תום היסס – "אני לא יודע אימא… אני צריך לחשוב על זה."
"אז בואו נטיל מטבע: עץ – טסים, פלי – נוותר." הצעתי לילדים.
הטלת מטבע היא הדרך שלנו לזרז קבלת החלטות בשעת היסוס כדי להתקדם הלאה – תנועה היא ברכה. 😉
הקפצתי חצי שקל באוויר – יצא פלי… חשתי מאוכזבת.
נכון, רגע לפני זה היה נדמה שמסובך מדי לפנות את השבוע לטיול, אבל פתאום היה לי ברור שאני רוצה לטוס.
הסתכלתי על תום, המבט שלו אמר שאנחנו חושבים את אותו הדבר.
חייכנו ולחצנו על מקש ההזמנה. 🙂

הבית התמלא באנרגיה מחשמלת. הילדים רקדו משמחה. הרגשנו שההחלטה לטוס נכונה.
יאללה, בואו נתקתק את הטיול! 🙂
הפעלתי את ביטוח הנסיעה דרך האינטרנט, ואחרי רבע שעה כבר היה לנו גם בית בוולטה (Valletta) – בירת מלטה.
בטיולים הקודמים פינטזתי על הזדמנות לשהות בוולטה – עיר האבירים והפיראטים שנבנתה במאה ה-16 וכמעט לא השתנתה מאז.
היא עיר הבירה הקטנה ביותר באירופה, שטחה כ-500 מטר רבוע בלבד.

כעבור שעה הטיול היה תפור והתרמיל ארוז.
שלחתי הודעה לכריסטיאן, ידידינו המלטזי מהטיול הקודם. קבענו להיפגש שוב.

למחרת בתשע וחצי בבוקר כבר צעדנו ברחוב הראשי של ולטה בדרכנו לדירה ששכרנו. חצינו את כל העיר והגענו לבניין. הדירה שלנו בקומה הרביעית, שם עם המרפסות האדומות.
נשאיר את התרמיל ונחזור לטייל בעיר.
רוב המטיילים ממצים ביקור בוולטה תוך שעות בודדות, אבל לדעתי אפשר לטייל כאן שבועות!

הגענו לדירה וכמובן שלא יכולנו לעמוד בפיתוי לעלות אל הגג עם נופים עוצרי נשימה: מצד אחד מבנים עתיקים של ולטה, מצד שני – ים ושכונות חדשות של העיר סלימה.
ולטה כולה עם שני הנמלים, המבצר והקתדרלה, נבנתה במאה ה-16 בעבודת כפיים, כשלא היו מכונות. היא אחת הערים הבודדות בעולם שנשמרה מאז הקמתה.

חזרנו אל מרכז העיר, לכיכר הראשית St George Square, עם בית הנשיא, המזרקה המוסיקלית וקפה קורדינה המפורסם, שאת המאפים והעוגות שלו פשוט אסור לפספס! (Caffe Cordina).

כדי לעשות הכירות מהירה עם מלטה וההיסטוריה שלה, הלכנו ליראות סרט ב-malta 5D. לבקשתנו ההקרנה הייתה בעברית, והילדים מאוד נהנו. הסרט גם גירה את סקרנותם לגלות עוד.

אחרי הסרט המשכנו לגני ברקה (Barraka Gardens).
בדרך ראינו פסל של המייסד ולטה – Jean de la Valette.
"אימא, תראי זה האיש מהסרט, שהגן על ולטה!" צעקו תום ושירה ביחד. המקום פתאום היה מובן להם יותר.
גני ברקה נבנו במיוחד לאבירים כדי שינוחו בין קרבות, וירגעו למראה הנוף המרהיב של הנמל.

למחרת נפגשנו עם כריסטיאן והסוס טריגר.
כריסטיאן נולד באי השני של מלטה – גוזו. הוא מלטזי שורשי שיודע המון סיפורים מרתקים על האיזור ומכיר כל פינה במדינה.
בילינו יחד כמעט יום שלם – חרשנו את ולטה בכרכרה וגם עצרנו לסיורים רגליים.
אם גם אתם רוצים סיור בוולטה עם כריסטיאן – זה דף הפייסבוק שלו.

כריסטיאן סיפר לנו שב-2018 ולטה תארח את התואר "בירת התרבות של אירופה" (European Capital of Culture). זו צפויה להיות שנת שיא בתיירות למלטה וכל המדינה נערכת לאירועים.
גם הטיילת הזאת – Valletta Waterfront נבנתה לא מזמן כחלק מפרוייקט ההכנות.

הגן הבוטאני של ולטה הוא פינה קסומה מחוץ למסלול התיירים. מקום מושלם ליהנות מהנופים ופארק קטן יפהפה, הרחק מרבבות המבקרים.

בערב חזרנו לדירה עייפים מהסיור הארוך בעיר אך מרוצים!
ישבנו לאכול כשלפתע הרגשנו את הבית זז. פעם אחת ואז עוד פעמיים.
הילדים היו משועשעים מהתזוזות אבל אני קפאתי במקום – רעידת אדמה?!
הסתכלתי על הקירות, הם לא נסדקו. ניראה שהבית עמד בזה. אבל מה עכשיו?
ואז עוד גל של תזוזות. הפעם גם הילדים קלטו שמשהו קורה כאן.
בתוך תוכי הייתי מבוהלת, אבל השתדלתי לדבר כמה שיותר רגוע.
"תנעלו נעליים, אנחנו חייבים לרדת למטה… זאת כניראה רעידת אדמה… נרד במדרגות, בשום אופן לא להיכנס למעלית…"
רכבת המחשבות בראשי המשיכה לדהור: יש לנו בכלל זמן לנעול נעליים? אולי פשוט לצאת יחפים? או שאולי רק נעמוד מתחת למשקופים או ניכנס מתחת לשולחן?
אולי זאת הסיבה שהמטבע אמר לנו לא לטוס?
עברו עוד כמה רגעים. הרעידות לא חזרו.
הסתכלתי מהחלון, הרחוב היה ריק. אנשים פתחו חלונות ודיברו אחד עם השני מתוך הבתים.

כעבור רבע שעה הידיעה על רעידת האדמה כבר הופיעה באינטרנט.
רגעים כאלה ממחישים לי עד כמה החיים שלנו הם הפכפכים… צריך לחיות כל יום ולא לחכות שהחיים יתחילו מחר. כל יום הוא מתנה!

עד הבוקר כבר התאוששנו מהחוויה ויצאנו לטייל.
עלינו למעבורת קטנה שלקחה אותנו לעיר בירגו, אחת משלושת הערים העתיקות (The three cities), שאותן ראינו מהתצפית בגני ברקה בצידו השני של הנמל.
פגשנו את חיי השגרה של המקומיים, את היופי האותנטי של האי וגם חבורת ילדי בית ספר חביבים.

אמנם אנחנו משפחה חילונית, אך כמו הרבה ישראלים עושים קידוש בערבי שישי. גם בטיולים המסורת הזאת חשובה לנו.
גילינו שבמלטה יש בית חב"ד ויצרנו קשר עם הרב חיים סגל לבדוק אפשרות להצטרף לארוחת שבת.
הרב ואשתו הרבנית חיה-מושקא נענו בשמחה לבקשתי והזמינו אותנו לארוחת ערב בביתם, שבעיר סלימה.
התרגשנו מהזמנתם הלבבית… 🙂
בערב שישי הגענו לביתם. לוי, אליהו ושיינה הקטנים פתחו את הדלת. בתוך הבית פגשנו גם את שמוליק, אחיהם הפעוט.
החיבור בין הילדים היה מיידי והם שיחקו כל הערב ביחד.
למרות שלא הכרנו לפני כן, הרגשנו בבית. 🙂
נהנתי מאוד לשמוע את סיפור החיים של המשפחה, וגם על פועלם למען הקהילה היהודית במלטה.

אם אתם מחפשים אוכל כשר לטיול במלטה – זה האתר של בית החב"ד, דרכו אפשר ליצור קשר עם הרב.

בארוחת הבוקר למחרת הצעתי לילדים לבחור יעד לטיול היומי שלנו, והם ביקשו פה אחד – גוזו.

נסענו לנמל ומשם עלינו למעבורת לגוזו. תוך כדי השייט צפינו באי השלישי של מלטה – קומינו עם המצודה העתיקה.
התחבורה הציבורית במלטה מאוד נוחה וזולה. כרטיס לאוטובוס עולה 1.5 יורו והוא בתוקף לשעתיים.
גם המעבורת כאן נחשבת תחבורה ציבורית. השייט הלוך-חזור עלה 4.65 יורו למבוגר ו-1.15 יורו לילד.

נסענו הישר לחלון בסלע – Azure Window.
התלבטתי אם לבקר בכמה אטרקציות נוספות באי, אבל ראיתי שהילדים כבר שבעים מהחוויות.
הנסיעה, השייט והבילוי של כמה שעות כאן, הספיקו לנו להיום. 🙂

מגרש המשחקים בוויקטוריה, העיר המרכזית בגוזו, היה מושלם להעברת הזמן עד האוטובוס לנמל.

בשקיעה הפלגנו בחזרה למלטה. בטיול הבא אני רוצה לשהות בגוזו ולחרוש את האי.
מחר מחכה לנו יום גשום לפני טיסת לילה לישראל.

מכל טיול שירה מביאה ממתקים לילדים בכיתה. אז למחרת יצאנו לשופינג סוכריות בוולטה הגשומה.
וכמובן שכל ילדי א'3 קיבלו ממנה שוקולדים מלטזיים. 🙂

בערב נפרדנו מוולטה ונסענו לשדה התעופה.

בתור לצ'ק אין חיכתה לנו הפתעה – פגשנו חברים מקבוצת הפייסבוק שלנו. 🙂
אגב, אם גם אתם אוהבים לטייל, הצטרפו אלינו – חו"ל זה כאן.
זו קבוצה סגורה ולא מסחרית של מטיילים פרטיים, שמחליפים מידע וחולקים ניסיון ביניהם.
את הקבוצה הקימה גל דברת, שהיא טיילת נלהבת בעצמה.
תודה גדולה לגל על הקבוצה וגם לעדן שכתבה על כרטיסי הטיסה. הטיול הזה יצא לפועל בזכותכן! 🙂

אטרקציות במלטה
בתי מלון במלטה
אוכל כשר במלטה
חבילות נופש למלטה