TOOTY.co.il

לפני שנתיים הצעתי לתום לטוס למחנה קיץ בחו"ל בתור מתנת בר מצווה, אבל אז הרעיון שלי לא נשמע לו מלהיב. הוא העדיף טיול בר מצווה משפחתי עם שייט תעלות בהולנד.
זרמתי איתו למרות שהאמנתי שעדיף היה סאמר קאמפ… חשבתי שבילוי במחנה קיץ בינלאומי יכול להעניק לו חוויה חברתית מדהימה עם ערך לימודי חשוב. וגם היה עוזר לתום לשדרג את האנגלית שלו.
אבל לא לחצתי עליו. חיכיתי בסבלנות וקיוויתי שאולי יום אחד הרעיון שזרעתי בראשו ינבוט, ותום יבשיל להרפתקה הזאת בעצמו.

והנה לפני חודש זה קרה! 🙂
"אימא, אני רוצה לטוס הקיץ לסאמר סקול." הוא אמר לי בטבעיות אחרי שחזר מבית הספר.
"בטח!" הסכמתי מיד. הייתי מאושרת שזה הגיע ממנו! "אתה חושב שעדיף לך סאמר סקול או סאמר קאמפ?" שאלתי אותו בהתלהבות.
תום הביט בי בשאלה. "מה ההבדל?"
"תבדוק בגוגל. " הצעתי.

מה ההבדל בין סאמר סקול לסאמר קאמפ?

תום התיישב ללמוד על שתי האפשרויות, ובתוך שעה קלה גיבש את הכיוון המתאים לו –
"סאמר קאמפ." הוא אמר לי בנחישות. "אני מעדיף למידה באווירה חופשית של מחנה קיץ בטבע, ולא לימודים בכיתה כמו בסאמר סקול."

ברחבי הרשת בדקנו ביחד מגוון של מחנות קיץ באירופה ובארצות הברית.
רובם הציעו מחזורים של 10-20 ימים.
באירופה העלויות היו $1500-3000.
בארצות הברית – $5000-7000.

תום רצה קייטנה ארוכה יותר והעדיף מדינה דוברת אנגלית.
Camp USA היה בדיוק מה שחיפשנו!
זאת עמותה שמפעילה שמונה מחנות קיץ ברחבי ארה"ב, שמעבר לקייטנה, מטרתם לקרב את הנוער היהודי בתפוצות לישראל.
הקהילה היהודית מסבסדת באופן חלקי את השתתפותם של 10-12 נערים ישראלים, שמצטרפים לכל אחד מהמחנות, ומשמשים בהם כשגרירים של מדינת ישראל.
תום החליט להצטרף למחנה Capital Camps.

 

כמה משלמים על סאמר קאמפ?

הסאמר קאמפ הזה עולה $5280 לארבעה שבועות.
וכן, זה המחיר המסובסד…  והוא כולל טיסה, ביטוח נסיעות, כלכלה וכל הפעילויות במחנה.

ולא, זה לא הולך להיות טיול לואו קוסט… זאת הוצאה משמעותית מאוד בשבילנו בתור משפחה ממעמד הביניים.
בשביל לשלוח את תום לסאמר קאמפ אני כן שוברת תוכנית חיסכון… אבל בכיף! 😉
אני מאושרת להעניק לו את החוויה הזאת ומאחלת לו לחזור עם אנגלית משודרגת, ראיית עולם רחבה יותר, ולרכוש חברים לחיים.

המחנה של תום מתחיל ב- 23/6. הוא ייצא אליו ביחד עם עוד עשרה נערים ישראלים ומדריך מטעם העמותה, שילווה אותם לאורך כל הדרך.
בסאמר קאמפ הם יצטרפו לבני גילם האמריקאים ויבלו ביחד ארבעה שבועות.

במהלך הקיץ אעדכן את הכתבה עם כל החוויות של תום מארצות הברית.
בינתיים אנחנו מתרגשים בטירוף… 🙂

עדכון לכתבה:
הבוקר תום יצא לדרך עם 12 חברים והמדריך המקסים – יואב. 🙂
בשדה התעופה הכל עבד כמו שעון שווייצרי. צוות המחנה היה מאורגן עד הפרט האחרון, והם נתנו לנו, ההורים, תחושה נפלאה שהילדים בידיים טובות.
ברגעים אלה תום על הטיסה לוושינגטון, ואני מלאת התרגשות לקראת ההרפתקה שלו, וגם גאה בו בטירוף!

עדכון הכתבה בסיום הקייטנה –

כשפגשתי את תום בנתב"ג, אחרי חודש שלא התראינו, כמעט פרצתי בבכי מהתרגשות. התגעגעתי בטירוף! ורק ברגע שחיבקתי אותו הבנתי עד כמה התגעגעתי…
למרות החזות הרצינית והמאופקת שלו חשתי שגם הוא מוצף בהתרגשות מהחזרה ומהחוויות. אז עצרתי את הדחף לשאול אותו מיד – איך היה??? 
חיכיתי בסבלנות שייפרד מהחברים ופנינו לחניה.
כשנכנסנו לרכב תום דיבר ראשון –
"לא הייתי רוצה לחזור לסאמר קאמפ בשנה הבאה…" הוא הפתיע אותי. "ושלא תביני לא נכון. אני מאוד מעריך את זה שנתת לי את ההזדמנות לטוס לבד, וגם את ההשקעה הכספית. פגשתי חברים חדשים, ושיפרתי את האנגלית שלי…"
"אבל???" הייתי סקרנית לשמוע מה אכזב אותו.
בזמן שהוא היה בקייטנה קיבלתי מדי יום עדכון מההנהלה עם תיאור הפעילויות, תמונות, ואפילו את התפריט היומי.
הייתי בטוחה שהוא עושה כיף חיים. וכבר התחלתי לחשוב איך לממן לו סאמר קאמפ לקיץ הבא.

"מסגרת." תום ענה לי בקצרה. "אני מבין שצריך סדר. אבל ההתנהלות שלהם הייתה נוקשה שלא לצורך לדעתי, וגם חסרת כל היגיון בריא."
"תן לי דוגמה", ביקשתי.
"למשל, הכריחו אותי להשתתף בפעילויות שלא רציתי. אם הייתי עייף וביקשתי לשבת בצד במקום לרקוד, מיד ניגש אלי מדריך ובצורה מאוד לוחצת ואפילו צינית דרש שאקום וארקוד.
בשעת מנוחת צהריים, כשהיה לי חם באוהל וביקשתי לשבת לידו כדי שיהיה לי אוויר לנשום. אחד המדריכים מיד ניגש אלי ודרש שאכנס לאוהל גם במחיר שאני מזיע ונחנק. הוא אמר לי – אתה חייב לנוח רק באוהל. גם אם אתה סובל. כי זה החוק כאן – שעת מנוחה רק בתוך האוהל.
יום אחד הייתה סופה והעבירו אותנו מאוהלים למבנה. לא היו מספיק מיטות ומזרנים לכולם. אז המדריכים הלכו לישון על מיטות, ואותנו שמו לישון על הרצפה בלי מזרון, רק נתנו שמיכה.
היה לילה קר מאוד ולא הצלחתי להירדם על רצפת העץ. אמנם עמדתי בזה ולא התבכיינתי, אבל לפי דעתי זאת דוגמה אישית רעה והתנהלות לא ראויה. אילו הייתי מדריך, הייתי קודם דואג לחניכים שלי או הולך לישון בתנאים שהם ישנים.
וכשפניתי והעליתי את מה שהפריע לי בשיחה אישית עם המדריך הישראלי הוא ענה לי – תום, 450 משפחות בוחרות כל שנה את הסאמר קאמפ הזה. 450 משפחות לא טועות…
תשובה מאוד לא מקצועית לדעתי. הוא פשוט לא היה מסוגל להתמודד עם הטענות שלי והגיב על ידי שימוש בלחץ חברתי. כאילו אני חייב לחשוב כמו כולם. ואם לא – זאת הבעיה שלי. כאילו לי אין זכות לרגשות משלי או לדעות משלי.
אם נלך לפי ההיגיון שלו של לחץ חברתי:  אז אם יש מיליוני אנשים שבוחרים להשתמש בסמים – אז מיליוני אנשים לא טועים??? זה אומר שגם אני צריך להשתמש בסמים? או לעשות משהו אחר שאחרים עושים רק כי יש הרבה כאלה שעושים?
נהניתי מאוד לצאת לטיול מחוץ למחנה. אבל חוץ מהשלושה ימים האלה זאת הייתה שיגרה מתישה ועומס של פעילויות.
כל יום שלנו היה מלא בהפעלות מהבוקר עד הלילה. אני מבין שמצד אחד תפקידם להעסיק אותנו, ושההורים שילמו כסף ורוצים ליראות מעין החזר על השקעתם בכמות ההפעלות, אבל זה באמת יותר מדי. לא הייתי מסוגל להכיל את כל החוויות ואת כמות האטרקציות.
רציתי את החופש שלי סתם להיות לבד או לדבר עם חברים.
אני מבין עכשיו את מהות הביטוי "כלוב זהב" זה בדיוק מה שקורה בסאמר קאמפ…
ולסיכום: זאת הייתה חוויה מדהימה מכל הבחינות. נהניתי ממה שנהניתי, וממה שלא נהניתי – למדתי." תום סיים בחיוך. 🙂

אם גם אתם רוצים לטייל בעולם פשוט ובזול?
כאן המדריך שלי ארגון הטיול שלכם לכל יעד בתבל.
תעשו חיים! 🙂

קבלו בונוס ממני: מפעם לפעם אני מוצאת טיסות זולות או בונה טיולים עצמאיים ושולחת במייל למנויים של הבלוג. רוצים גם? הירשמו כאן: צרפו גם חברים, כדי שגם הם יהנו ויחסכו :)

(אם נרשמתם בעבר ולא קיבלתם ממני מייל - בדקו בתיבת קידומי מכירות)

בטח יעניין אותך גם:

טיול כפרים, נופים וטבע בסרביה
טיול משפחתי לסין במחיר של טיסה לאירופה

120 תגובות

כתיבת תגובה

תגובות