קפריסין – ביזנס & פלז'ר

"אימא, אני רוצה לאשר לך את התמונות שלי לפני שאת מפרסמת אותן באתר שלך!" הכריזה מאיה בנחישות כשנכנסנו לטרמינל. "אני כבר לא תינוקת, יש לי זכויות עכשיו!" היא צחקה ואמרה בפליאה – "וואו! הכול כאן השתנה! איפה המשחקייה שלנו?"

העיניים שלה נצצו מהתרגשות והיא סקרה את הטרמינל בסקרנות, כאילו זו הפעם הראשונה שלה בנתב"ג.
חיוך התפשט על פניי. לחוות את ההתרגשות שלה – תמיד היה עבורי מתנה. וכעת גם אני חוות את הטיול איתה לגמרי אחרת מאשר כשהייתה פעוטה.

אני צועדת אחריה, מרגישה הכרת תודה עצומה על הילדים המופלאים שלי ועל חיי המסעות שלנו. כמה טוב שאז, לפני עשרים שנה, העזתי לוותר על העבודה הרגילה (והבטוחה?) ולפתח עסק שמאפשר לי מאז לטייל איתם בעולם, לחוות את ילדותם ואת התבגרותם.

הטיול הזה לחו"ל מגיע אחרי הפסקה של חמש שנים בטיסות, אבל לא באמת הפסקנו לטייל ברחבי הארץ, ואפילו עשינו מסע של חצי שנה עם רכב ואוהל – מכנרת ועד אילת.

יש לי ים של חוויות מהשנים האלה, שעדיין לא כתבתי עליהן.
אולי כי הייתי זקוקה לזמן שקט. כמו צום תקשורתי אישי, כדי לבחון עם עצמי לאן ממשיכים, והאם המסלול שיצרתי באמת מתאים למי שהפכתי להיות.
כתיבה בבלוג תמיד הייתה עבורי תרגול של אומץ. אני אדם מאוד פרטי ואינטרוברטי. הרעש של הרשתות לא טבעי לי – השקט תמיד קורץ לי יותר.
אבל דווקא כשאני יוצאת מאזור הנוחות ומחליטה לשתף, אני מגלה בתוכי עומק חדש. זה משחק תמידי בין חשיפה לבין שמירה על המרחב הפנימי.

אני שולפת את הטלפון ומראה למאיה תמונות ישנות שלנו כאן, בדיוק באותו הטרמינל, כשהייתה פעוטה.
"מה?! זה בדיוק אותם הכיסאות!" היא צחקה מופתעת לגלות שמה שהשתנה באמת זו רק נקודת המבט שלה.

תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע – שהילדים יגדלו, שהמסעות שלנו ישתנו, שהחוויות המשותפות ילבשו צורה אחרת.
מעולם לא חששתי מהשינוי הזה. לא ניסיתי להיאחז בכפייתיות בשגרת הטיולים שהתאימה פעם. ידעתי שכשיגיע הזמן, אשחרר ואאפשר לחיינו להתפתח בטבעיות, ולתפוס את צורתם החדשה.

כי בסופו של דבר, טיולים – כמו החיים עצמם – הם מסע מתמשך של צמיחה, גילוי ושינויים.

ואפרופו שינויים. יש דברים שנשארו בדיוק אותו הדבר – עדיין רק בטיסות מעטות יש אינטרנט. ובטיסות לואו קוסט עדיין אין את המסכים שמציגים את מסלול הטיסה.
"אמא, עוד כמה זמן נוחתים? איפה אנחנו עכשיו?" שאלה מאיה בסקרנות.

פתחתי את גוגל מפס, וה-GPS – שפועל גם בגובה הטיסה – מיד הציג את המיקום שלנו מעל הים ואת כיוון התנועה.

בטיולים הקודמים, תום ושירה תמיד אהבו לעקוב כך אחרי המסלול.
מאיה, אז כשהייתה קטנה, בדרך כלל נרדמה עוד בהמראה.

"אימא, בואי נתערב שכשנגיע להשכרת רכב, תלכי לצד שאת רגילה – וזה יהיה מצחיק!" הכריזה מאיה בחיוך שובב כשהיינו בדרך לחברת ההשכרה שלנו.
וכמובן, זה בדיוק מה שקרה. למרות שידעתי מצוין שבקפריסין נוהגים בצד שמאל, הרגלים הם הרגלים – אוטומטית צעדתי ישר לדלת הנוסע.
מאיה כמובן התפקעה מצחוק.
רגעים כאלה של פשטות, קלילות, צחוק וקרבה איתה ממלאים אותי באושר אינסופי. 🙂

כשאני נוהגת בשמאל, כדי לא להתבלבל, עוזר לי לזכור שנוסע צריך להיות בצד של מדרכות או שוליים.
ואני נוהגת להגיד לעצמי הוראות נהיגה בקול רם. זה עוזר לי להתפקס ולהתרגל לחוקי התנועה ההפוכים.

בוקר ראשון בלרנקה,
שקט ושלווה כאלה לא חוויתי מזמן… לתחושתי האווירה כאן קלילה יותר. אין את העננה הכבדה של עצב ודאגה כמו בארץ בתקופה הזו. אני מרגישה ביקום מקביל.

הגענו לכאן בעיצומו של החג הלאומי – Green Monday, שמסמל את התעוררות של הטבע לחיים עם תחילת האביב. במהלך החג משפחות מקומיות נוהגות לצאת לשטחים הפתוחים כדי להפריח עפיפונים ולעשות פיקניק.
המהות הרוחנית של החג היא היטהרות באמצעות התבוננות פנימית.

אנחנו צועדות בטיילת ובניגוד למאיה, אני כמעט לא שמה לב לנופי הים המהממים שנפרשים מולנו. לא מתחשק לי גם לצלם. תשומת הלב שלי נשאבת אל השלווה. מתחשק לי פשוט לעצום עיניים, לשמוע גלים, וברוח החג הקפריסאי להתבונן פנימה.

מאיה, מצדה, לא עוצרת לרגע. היא נלהבת – מצלמת ומקליטה סרטונים בלי הפסקה.
"יופי!" אני אומרת לה בחצי חיוך, "אולי את תצלמי לי תמונות לכתבה, ואני פשוט אעצום עיניים ואשחרר את המצלמה…"
היא מסרבת מיד: "אימא, הבלוג שלי הוא פרטי. אני לא רוצה שתפרסמי!"
אני עושה לה פרצוף מתחנן-מצחיק, והיא מתרככת, "בסדר… אשלח לך כמה תמונות."

מרץ קריר מדי מכדי להתרחץ בים, אבל נעים בטירוף לפסוע בתוך המים. אני מתבוננת בחלוקי הים, ומדמיינת דמויות שהן מזכירות לי.
את ההרגל הזה לחפש צורות באבנים רכשתי בהשראתה של חברתי הטובה, שריתא, אמנית יצירה מאבנים.

אני מתקופפת ואוספת כמה אבנים מעניינות במתנה לשריתא ומדמיינת את התלהבותה כשתראה אותן. מסקרן אותי איזה צורות היא תגלה בשלל האבנים שלי. 🙂

מאיה רואה אותי וצוחקת, "אימא, את זוכרת איך זרקו לנו את האבנים אז…", היא מתאמצת להיזכר איפה זה היה.
"בסוצ'י, בטיול אל הים השחור." אני מזכירה לה.
אז שירה ומאיה התלהבו כל כך מצורות האבנים בחוף והתעקשו לאסוף אותן בתור מזכרת. יצאנו עם שקית ששקלה כמה קילוגרם טובים.
הילדות לא הבינו את עניין המשקל העודף לטיסה, והתעקשו לקחת את כל האבנים שהן אספו. והחלטתי לתת להן ללמוד בדרך האמפירית. 🙂

כך יצא מזה אחד הסיפורים המשעשעים מהטיולים שלנו, שהפך לבדיחה פרטית.
בטרמינל אכן שקלו את התרמיל שלי.
"מה יש לך שם, אבנים?" – קראתי את מבטה של הדיילת המופתעת למראה התרמיל שלי ששקל כמו מזוודה.
וכשאכן שהוצאתי את שקית האבנים, הנוסעים שעמדו בתור וגם הדיילים פרצו בצחוק.

הפעם משקל עודף לא מאיים עלינו. אקח רק כמה אבינים קטנות ומיוחדות לשריתא. 🙂

יצא לכם כבר לבנות מסלול לטיול בעזרת הבינה המלאכותית?
בעזרת Chat GPT אפשר לבנות מסלול בתוך דקות.
כל מה שצריך לעשות זה להזין את מאפייני המסלול ואת אופי המטיילים.
למשל לכתוב: תבנה לי מסלול בקפריסין למשפחה עם שלושה ילדים בגילאי 4, 6, 9. שיכלול אטרקציות לילדים ואתרי טבע. אנחנו נוחתים בלרנקה…
כתבו את כל הנתונים שחשוב לכם במסלול. אפשר לציין שאתם אוכלים כשר, שאתם רוצים מסלול מעגלי או שיכלול נקודת סיום או התחלה מסוימות. רמת קושי, אולי אתרים מסוימים, וכו' וכו'..
כשתקבלו את התוצאה, תגיבו עם ההערות שלכם עד שיתקבל המסלול המתאים לכם.

לפני הטיול הזה השתעשעתי עם Chat GPT ובחנתי כל מיני אפשרויות עבורנו.
אבל בסופו של דבר הפעם, בגלל שתיכננתי לנו מדי יום פגישות עסקיות, נבקר רק באטרקציות מעטות.
למעשה הרחבת העסק והפיכתו לבינלאומי, זו אטרקציה בפני עצמה עבורי. ואני נהנית מאוד מהמשחק החדש שלי. 🙂

ועוד בעניין של הבינה המלאכותית: גם כשאתם מבקרים באטרקציות או אתרי טבע אפשר לקרוא על הכל אונליין, לתרגם ולבקש הכוונה.
כך גם ילדים יכולים להפוך למדריכים שלכם בקלות.
במבצר לרנקה מאיה הסתובבה עם הטלפון ולמדה על המקום בתנועה בלי הכנה מוקדמת.
מהניסיון שלי, הלמידה מעניינת הרבה יותר תוך כדי שאנחנו נמצאים בשטח. כי אז הילדים מסתקרנים וצמאים לגלות על המקום הרבה יותר מאשר כשמתכננים את הטיול, והמקומות "לא מדברים אליהם" עדיין.

מאיה בחרה לבקר באגם המלח ואגם הפלמינגו שבקרבת לרנקה.
בשיא העונה, אפשר לראות כאן אלפי פלמינגו ורודים, שמגיעים כדי לבלות את החורף באקלים המתון של קפריסין. המפגש בין המים הצלולים, ההשתקפויות, וגווני הוורוד של הציפורים יוצר נוף שכאילו נלקח מתוך גלויה.
בקרבת האגם נמצא גם מסגד האלה סולטאן טקה (Hala Sultan teke), אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים בקפריסין.

אמנם הבינה המלאכותית היא יופי של כלי לתיכנון המסלול, אך אין כמו הכוונה של מקומיים או טיילים אחרים, שיכולים לתת המלצות מפתיעות.
כשאני משתפת אחרים שנטוס למקום מסוים, אנשים תמיד שמחים לנדב לי את הטיפים שלהם, ואפילו שולחים מסלולים שהם עשו.
כך היה גם הפעם, אחרי שכתבתי בפייסבוק שנטוס לקפריסין, קיבלתי הרבה הודעות עם רעיונות.
אהבתי במיוחד את המסלול שהציע לי אבי שבתאי. אכתוב אותו בסוף הפוסט למקרה שתרצו לקחת ממנו השראה לטיול שלכם.

פינת קולינריה מקומית: אם יש דבר אחד שלא כדאי לפספס בקפריסין – זה Meze דגים. (יש גם גרסת בשרים)
זו חוויה והזדמנות לטעום הרבה מנות שונות בארוחה אחת, מעין טאפאס.

קפריסין הפכה פופולרית מאוד בתור יעד לרילוקיישן והשקעות נדל"ן.
וחברתי הטובה נופר עשתה את שניהם!
לפני ארבע שנים היא עברה לקפריסין עם משפחתה המקסימה. והם גרים כעת בלימסול.
כמובן שקפצנו לבקר אותם. 🙂
מעניין מאוד היה לשמוע על חוויית המגורים של נופר ובעלה רומן באי, על הרעיונות העסקיים שלהם, וכמובן על הילדות הקפריסאית של בנותיהם, מאיה וסופי, בקהילה הבינלאומית.

נופר כותבת בלוג טיולים וגם מספרת את כל מה שצריך לדעת על רילוקיישן לקפריסין.
היא ובעלה גם חולקים מניסיונם על השקעות בנדל"ן בקפריסין 

לניקוסיה, הבירה, אנחנו מגיעות לקראת סוף הטיול – לעוד פגישה, אבל גם כדי להספיק לספוג קצת מהאווירה של העיר העתיקה.
זו הבירה החצויה האחרונה באירופה – עיר אחת, שתי מדינות, עם קו ירוק שמחלק אותה לשני עולמות.
בטיול הקודם שלנו כאן התארחנו אצל משפחה מקומית, ודרך סיפור חייהם למדנו את ההיסטוריה המורכבת של העיר.
סיפרתי כאן את החוויות שלנו מהטיול הקודם בקפריסין על המלחמה שחילקה את האי לשני הצדדים: היווני והטורקי.
גם כעת, ניקוסיה נותרה עיר של ניגודים – אבל כזו שפועמת בלב שלם.

תמיד שיתפתי איך אנחנו מצליחים להוזיל את עלויות הטיול – בעיקר בזכות מציאת טיסות מוזלות. אבל יש עוד דרך פחות מדוברת ולא פחות שווה: להפוך את הטיול שלכם להוצאה מוכרת!
במילים פשוטות, כשיש לכם עסק – והטיול שלכם קשור אליו – הרבה מההוצאות שעליהן שילמתם ממילא, כמו טיסות, לינה, רכב ואפילו מסעדות, יכולות להפוך להוצאה עסקית שמקזזת את גובה המס שאתם משלמים.

לדעתי בימינו כדאי מאוד שתהיה לנו דרך נוספת להכניס עוד קצת כסף. לכן שווה לשקול לפתוח עסק קטן (מה נקרא עוסק פטור) וזה פשוט מאוד. אפשר אפילו לבד ברשת. מניסיוני נוח ומשתלם להתנהל כלכלית כשיש לכם עסק.

כך בדיוק חנות האלוורה שלי זהו "עסק בכיס", שכל אחד יכול לפתח בזמנו החופשי ובכל העולם.

העסק הזה לא רק מממן את הטיולים שלנו, אלא גם עוזר להוזיל אותם. כי הוצאות מרכזיות על הטיול הן הוצאה מוכרת, שמקזזת את גובה המס שאני משלמת.

אם נשמע לכם מעניין, כתבו לי. בשמחה אסביר הכל צעד-צעד.

וכמו שהבטחתי, זה המסלול שהציע אבי שבתאי:
המלצות לביקור במקומות אטרקטיביים ומעניינים בקפריסין:
ראשית אני ממליץ לטוס לפאפוס ולצאת משם לטיולי כוכב ,זה נכון שאין הרבה טיסות לשם אבל זה בסדר גם לנחות בלרנקה ולנסוע כ שעה וחצי
לפאפוס ,הסיבה לכך היא שמפאפוס קל וקצר יותר להגיע לכפרים קפריסאים אותנטיים ומיוחדים עם אוכל טוב ,בעלי מלאכה ייחודיים, טברנות תוססות ואנשים חמים ומסבירי פנים .
ממליץ בחום להתארח ב: aliathon aegean hotel פאפוס.

קצת כפרים יפים ויחודיים:
laneia כפר אומנים הממוקם בלב חבל הכרמים בקדמת הרי הטרודוס בגובה של כ 700 מטר מעל פני הים,
כפר ציורי שמושך אליו אומנים מקומיים וזרים שווה ציטוט בין הרחובות הצרים בו.
agros בכפר זה יש מס' מפעלי בוטיק משפחתיים ומיוחדים כמו THE ROSE FACTORY המייצר מגוון מוצרי קוסמטיקה מפרחי הורד הדמשקאי.
מי שבעניין של בשרים מעושנים יעבור במעשנה ששמה KAFKALIA ומשם ממשיכים למפעל משפחתי נוסף שמייצר ממתקים קפריסאים מסורתיים כמו שושוקו,ממתקי כפית,דבש חרובים ועוד…
משם ממשיכים לכפר KAKOPETRIA ,הכפר שוכן בין שני נחלים,מטיילים בסמטאות שבמרכז הישן של הכפר,לילדים קיים בכפר פארק חבלים צנוע וכייפי ממש על גדת הנחל וכפר זה ידוע במסעדות המגישות מנות פורל משובחות.

אם בחרתם באיה נאפה השייט בספינת הפיראטים מעץ שווה ביותר כוללת צוות בידור באנגלית ואוכל טעים.
חשוב לזכור במהלך הקייץ האי מוצף בתיירים בריטים צעירים ונוער שמשתוללים עם טרקטורונים וכלים אחרים ברחובות העיירה איה נאפה ובכלל.

טיול מהנה
אבי

אבי שבתאי הוא גם מדריך טיולים בחו"ל. במידה ותרצו להתיעץ איתו או לבדוק אפשרות לשכור את שירותיו –
054-6888608

אנחנו לא מכירים באופן אישי. אני מפרגנת לו מכל הלב על הנדיבות שלו במידע ועל האכפתיות.