TOOTY.co.il

"אימא, גם שני טסה למדריד!" שירה ניגשה אלי מלאת התלהבות עם חברתה החדשה שהכירה לפני שעה קלה במשחקיה של הטרמינל.
"אנחנו טסים כמוכם דרך סופיה." שני הצטרפה לשיחה בטבעיות, "אימא שלי קראה את הבלוג שלך וקנתה לנו את אותה הטיסה…"
"ואנחנו רוצות לטייל ביחד!!!" שירה קטעה את שני בקול מתנגן, "אמרת שלא משנה לנו לאן ללכת, נכון אימוש?… אז אני רוצה את כל הטיול עם שני!!"
שני הנהנה בראשה בהסכמה.
הסתכלתי לעבר המשחקייה וראיתי שגם מאיה מצאה חברה.
"זאת מיטב, אחותי." הסבירה שני בביטחון.
הילדות ניראו לי מאושרות אחת עם השנייה.
"בכיף." זרמתי עם התלהבותן של הבנות, " אם אימא שלך מסכימה, נטייל ביחד. איפה היא? אלך לשאול אותה."
שני הצביעה לעבר אחת השורות באולם ההמתנה, "היא יושבת שם עם אחותי הגדולה. קוראים לה רוית."

לאף טיול אני לא מכינה מסלול כי החוויות הכי מרתקות תמיד מוצאות אותנו בעצמן.
ניראה שכך קרה גם הפעם.

"הי רוית…" פניתי לאימן של הבנות.
"הי זואי!" היא חייכה אלי מיד. " את בטח לא זוכרת אותי. לפני כמה חודשים כתבתי לך מייל והצעתי שנטייל ביחד. ענית לי שאתם לא מצרפים משפחות נוספות לטיולים שלכם… אבל הייתה לי תחושה שיכולנו להסתדר מעולה ביחד, אז קניתי את אותה הטיסה." 🙂
רוית הפתיעה וריגשה אותי בתשובתה. "הצליח לך!" צחקתי, "כי עכשיו אני באה אליך כדי להציע שנטייל ביחד." 🙂

בשנים האחרונות אני באמת מקבלת הרבה בקשות להצטרף אלינו ועונה לכולם בשלילה. ולא, זה לא כי אני סנובית. אני פשוט לא יודעת לתכנן. גם בחיים וגם בטיולים אני מתנהלת ספונטנית. הולכת בדרך ללא דרך, כמו שאני מתבדחת על סגנון החיים שלי. 😉

אבל אנחנו תמיד מאושרים לפגוש חברים במהלך הטיול!


בשדה התעופה בסופיה התבססנו בקפיטריה קטנה להמתין לטיסה למדריד.
הילדות אכלו ורצו לשחק. הן הסתדרו ביחד נהדר.
גם לי היה כיף להעביר את שעות ההמתנה עם רוית. פטפטנו והכרנו קצת יותר:
רוית, בעלה יואל, וחמשת ילדיהם גרים במושב אוהד, שבעוטף עזה.
"איך אתם מתמודדים עם המצב הביטחוני?" תהיתי.
"משתדלים להיות רגועים ולשדר את הרוגע לילדים. כשיש צבע אדום נכנסים לממ"ד ואז יוצאים וממשיכים בשגרה. זאת כל הנוסחה…"
"ובמה את עוסקת?" התעניינתי.
"חמש עשרה שנים עבדתי כחשבת במפעל תעשייתי," סיפרה לי רוית, "לפני שנתיים הגיע מנהל חדש והחליט לפטר אותי כדי לחסוך בהוצאות. נאלצתי לחפש עבודה כשבדרום אין היצע גדול של משרות… עברתי תקופה קשה. ואז קראתי את הבלוג שלך והבנתי שכך בדיוק אני רוצה לחיות – להפוך לעצמאית ולטייל בעולם. בתוך כמה חודשים הגשמתי את החלום. כעת אני פרילנסרית בתחומי. עובדת מהבית ויוצאת כמה פעמים בשנה לטייל בחו"ל עם שלוש הבנות הצעירות שלי. שני הגדולים הם בגילאי צבא ולא יכולים להצטרף. בעלי קצין במשטרה. הוא מפרגן ותומך בסגנון החיים שבחרתי."
"וואו! אני מעריצה אותך!" התפעלתי מיכולתה המופלאה של רוית להפוך לימון חמוץ במיוחד ללימונדה משובחת!

שעתיים של המתנה טסו בלי להרגיש. והינה נפתחו דלפקי מסירת המזוודות של וויזאייר. בתוך כמה רגעים נוצר מולם תור ענק שהזדנב לרוחבו של הטרמינל.
"ניפגש בגייט!" אמרתי לרוית שתפסה מקום בסוף התור, ופניתי ישירות לבדיקה הביטחונית.

כמה כיף שאנחנו מטיילים בלי מזוודות ולא צריכים לעמוד בתור הזה, חשבתי לעצמי כשהושטתי את הבורדינג פס לדיילת בכניסה לשיקוף התיקים.
קליק! היא סרקה את הקוד והחיוך שלה התחלף במבט מוטרד. היא אמרה משהו בבולגרית וסימנה לי ללכת הצידה.
הבטתי בנייד – אופס… הגשתי לה את הבורדינג פס של טיסת החזור לתל אביב.
"One moment…." מלמלתי במבוכה והתחלתי לדפדף בין המסכים. איפה הבורדינג פס למדריד???

לקח לי כמה דקות להבין ששכחתי לעשות צ'ק אין לטיסה… לא יאמן!!! לרגע חשתי תסכול וכעסתי על עצמי.
ואז אמרתי בלב – הכל בסדר. קורה. אילצתי את עצמי לחייך כדי להחליף אנרגיה – ממשיכים הלאה.
הסברתי את המצב לשירה ומאיה, והלכנו אל התור הארוך להצטרף לרוית המופתעת –
"חזרנו כדי לבדוק מה עושים בוויזאייר למי שלא ביצע צ'ק אין בבית." צחקתי. 😉

הקנס היה 105 יורו (210 לבה בולגרי) עבור שלושת כרטיסי הטיסה ביחד.


משדה התעופה במדריד הזמנתי אובר לדירה ששכרתי בעיירה Tres Cantos.
אני אוהבת לשהות בשכונות שקטות באווירה האותנטית. מסקרן אותי להכיר מקומיים ולשמוע על חייהם.
אמנם לא היה לי מסלול לטיול, אבל הנחתי שלא נתמקד במרכז מדריד.
(כאן כתבת ההכנה לטיול.)


רוית לעומת זאת לקחה הוסטל מקסים ולא יקר במיקום הכי מרכזי ליד כיכר סול – Toc Hostel Madrid
מושלם לטיול אורבני במדריד.


וטיול אורבני זה בדיוק מה שהיא תיכננה. רוית הכינה מסלול משפחתי נהדר.
אז הצטרפנו אליה בשמחה למרות הנסיעות הארוכות מ-Tres Cantos.

טיול הבנות שלנו יצא לדרך…

המסלול שלנו במדריד עם הילדות

נפגשנו בפארק הטבע Faunia.
מסלול מסודר הוביל אותנו בין מתחמים מקורים ופתוחים שהציגו לילדים מערכות אקולוגיות שונות אשר מתקיימות על כדור הארץ:
במערכת אקולוגית קוטבית חווינו את הקור של אנטרקטיקה. את החום הטרופי – במערכת אקולוגית של הג'ונגל באמזונס. המשכנו לחום המדבר באפריקה. עברנו דרך העולם המסתורי של חיות הלילה, לעולם התת ימי של האוקיינוס… ליטפנו חיות יער, צפינו באפרוח שבקע מהביצה, ראינו תנינים ועוד המון חיות שונות ומשונות.
על הדרך מצאנו מגרש משחקים, בתי קפה, מופעים וגם אולם קולנוע עם סרט מצויר בתלת מימד.

כרטיס למבוגר עלה 28 יורו. לילד – 21 יורו.
אם מזמינים כרטיסים כמה שבועות מראש באתר, זה יוצא זול יותר. אבל מועד הביקור לא ניתן לשינוי, וגם לא תקבלו החזר במקרה שייצא יום גשום.


לקחנו סיור להכרת מדריד בעברית עם שי אדרי.
מכיכר אספניה שי הוביל אותנו דרך כל האטרקציות המרכזיות בעיר. ההסבר שלו היה קליל וזורם, מלא בעובדות מעניינות והומור משובח.
הסיור הוא חינמי בתמורה לטיפ. צריך רק להירשם מראש. הווצאפ של שי – 34640671275+


בזמן שרוית ואני הקשבנו לשי, הבנות העסיקו את עצמן. התכנים לא התאימו לגילן, אבל הן עשו כיף חיים ביחד.
בהפסקות מן ההדרכה סיפרנו להן חלק מהדברים באופן שעניין אותן.


למחרת בבוקר, במהלך הנסיעה ברכבל מעל המרכז ההיסטורי של מדריד, עשיתי לשירה ומאיה שאלון טריוויה ספונטני. הצעתי להן לזהות מלמעלה את המקומות שביקרנו בהם בסיור.

הרכבל Teleferico נבנה בשנת 1969. אז הוא נחשב לפלא הקידמה, והיה האטרקציה הפופולרית ביותר במדריד.
הוא יוצא מתחנת רוזלס ועובר מעל פארק Casa de Campo, שבעבר שימש כשטח ציד של בית המלוכה.
כיום זהו פארק ציבורי ענק עם מגוון אטרקציות לכל המשפחה: גן חיות ואקווריום, אגם עם שיט בסירות, מגרשי ספורט, מסלולי הליכה, שבילי אופניים, וגם פארק שעשועים, אליו פנינו אחרי הנסיעה ברכבל.


Parque de Atracciones – מציע בילוי לקטנים ולגדולים: מרכבות הרים ענקיות ועד מתקני שעשועים לפעוטות.
יצא לנו יום שמשי נהדר, בילינו בפארק מפתיחה ועד סגירה.

ליאם המקסימה, בתה הגדולה של רוית, לקחה את מאיה למתקנים שדרשו ליווי מבוגר, וכך חסכה ממני סחרחורת.
כשהייתה מחוברת למתקנים, הצלחנו סוף סוף לתעד את נוכחותה בטיול.
בתור בת 13, שמכבדת את מעמדה כמתבגרת, ליאם הקפידה להתחמק מהעדשה כשזה היה תלוי בה. 🙂

הכניסה עלתה 30 יורו לאדם והכרטיס כלל ארוחת צהריים בדוכן אוכל מהיר.


את משחקיית Micropolix שמרנו ליום גשום.
בכניסה הבנות קיבלו דרכונים, סכום כסף התחלתי והפכו לאזרחיות מיקרופוליקס – עיר ילדים תוססת ומגניבה, עם חוקים משלה, ואפשרויות בלתי מוגבלות! (כמעט) 😉
כאן אפשר לנסות כל מקצוע – החל מדוור, קופאי בסופרמרקט, רופא או וטרינר, נהג כבאית, שדרן טלוויזיה… ועד דיילי אוויר וטייסים.
הילדות בחרו לעצמן מקצועות שונים, למדו אותם, וקיבלו שכר בתמורה לעבודתן. את הכסף שהרוויחו יכלו לבזבז במתחמים של קניות ופנאי, אבל לא הספקנו עד הסגירה…
"בואו נשמור את הכסף. כשנחזור לכאן בטיול הבא נעשה רק שופינג!" הציעה שירה. 🙂

כל הפעילויות במיקרופוליקס היו בספרדית. אבל המדריכים עשו מעל ומעבר כדי שהילדות שלנו ישתלבו.
הכי התרגשתי כשמדריכה מערוץ הטלוויזיה הכריזה כי נמצאים כאן אורחים מישראל, והציעה להעביר את השעשועון פעמיים: בספרדית בהנחייתה, ואז בעברית בהנחיית רוית.
הילדים המקומיים שיתפו פעולה, וכשרוית דיברה בעברית, הם חיכו בשקט ובסבלנות.

הכרטיסים למיקרופוליקס עלו 12 יורו לאדם.

הטיול שלנו בטולדו

טולדו היא יעד מושלם לטיול יום ממדריד. בחרנו לנסוע עצמאית ללא סיור מאורגן.
נפגשנו בכניסה לעיר העתיקה. רוית הגיעה ברכבת. אנחנו – ברכב שכור. (חנינו בחניון חינמי Rosa Parking)

בדרכנו אל הרובע היהודי סיפרנו לילדות על גירוש ספרד וניסינו לעניין אותן בנופים הציוריים מסביב.
אחרי הסיור המוצלח במדריד חשבנו שגם בטולדו הן יזרמו ביחד בכיף. אבל הפעם הקסם פשוט לא עבד:
מאיה לא רצתה להיות חברה של מיטב. שני כעסה על שירה. שירה התעצבנה עלי, ליאם על רוית…

כדי להרגיע את הרוחות עצרנו במסעדה קטנה. האידיליה בין הבנות חזרה. הן השלימו וביקשו לאכול את מנת הילדים הקלאסית – פסטה-בלי-כלום.
תענוג! חשבתי, נאכל ונמשיך. הן בטח היו רעבות.
המלצר לא דיבר אנגלית.
"Solo pasta blanca" (רק פסטה לבנה) אמרתי לו בביטחון. כבר הזמנתי פסטה-בלי-כלום בעשרות מסעדות בעולם, וכל דוברי ספרדית ואיטלקית תמיד הבינו אותי.
אבל המלצר שלנו ניראה מבולבל. הוא בהה בי כמה שניות ואז שאל שאלה ארוכה בספרדית, שמתוכה הבנתי רק "…Salsa de tomate"  (רוטב עגבניות…)
"No salsa de tomate. Solo pasta blanca" (לא רוטב עגבניות. רק פסטה לבנה), עניתי לו וחיזקתי את תשובתי בתנועות הידיים.
הבחור שוב הסתכל עלי במבט לא מבין ושאל שאלה ארוכה עוד יותר. לא הבנתי כלום. אז שלפתי את הנייד שלי, מצאתי בגוגל תמונה של פסטה-בלי-כלום בצלחת והראיתי למלצר.
"אהההה…" הוא צהל, הוסיף עוד משהו בספרדית שנשמע לי כמו "בסדר גמור, הבנתי!" ומיהר למטבח.

חיכינו יותר מחצי שעה… וסוף סוף הגיע המלצר עם האוכל והניח במרץ את כל המנות על השולחן.
"איכסססססססס…" הילדות עיקמו פרצוף והרחיקו את הצלחות אל מרכז השולחן.
קיבלנו פסטה ברוטב שומני בצבע כתום עם נקניקיות חריפות…

המלצר שוב בהה בנו בחוסר הבנה ואז קרא לבעל המסעדה.
גם הוא לא דיבר אנגלית, אבל הבין את העניין.
"אני מצטער, נגמרה לנו כל הפסטה במסעדה… נוכל להציע לכם מנה אחרת במקום." הוא אמר בקול מתנצל.

המנה האחרת שהילדות הרעבות בחרו הייתה ארוחת מקדונלדס.
בדקתי בגוגל מפס. מקדונלדס היה בכיכר המרכזית של טולדו. מעולה! מקודם ניסינו להגיע בדיוק לשם.
רוית תיכננה סיור פנורמי ברכבת ילדים (Toledo Train Vision), והמסלול שלה התחיל בכיכר.

יצאנו מהמסעדה. עכשיו הילדות היו מלוכדות וחדורות מוטיבציה ללכת קדימה.
"נאכל מהר ונמשיך לרכבת." חייכתי לרוית בסיפוק – חשתי שהתגברנו על המשבר וחזרנו אל המסלול! 🙂
אבל כשזה לא הולך – זה פשוט לא הולך… פספסנו את הרכבת האחרונה בכמה דקות.

שופינג במדריד

למחרת רציתי להתפצל ולטייל עם שירה ומאיה מחוץ למדריד כי בתוכנית של רוית היה שופינג… ורק המחשבה על שופינג עשתה לי סחרחורת… 😉
"אבל אימאאאא… היינו כבר במיליון טיולים ואף פעם לא עשינו שופינג…" התחננה אלי שירה, "תיפתחי לחוויות חדשות, כמו שאת תמיד אומרת לי…"

אז נפתחתי לחוויה חדשה וניסיתי שופינג.
נפגשנו עם רוית בכניסה לפריימרק גראן ויה, "מקדש הקניות" הענק בלבה של מדריד.
עלינו לקומת הילדים ועשינו סיבוב. החנות באמת מאוד נוחה וזולה בטירוף.
אבל שופינג זה לא בשבילי. אחרי רבע שעה התיישבתי לעבוד בפינת ההמתנה עם האינטרנט.
נתתי לשירה ומאיה תקציב של 20 יורו לכל אחת, והן הלכו לבחור לעצמן מתנות.
אחר הצהריים יצאנו כולנו מרוצות. 🙂


מתחילת הטיול חשקתי בארוחת טאפאסים, אבל שירה ומאיה עיקמו פרצוף.
אחרי השופינג הרגשתי שההזדמנות שלי הגיעה –
"תיפתחו לטעמים חדשים." קרצתי לילדות הפסטה-בלי-כלום בכניסה לשוק סן מיגל המפורסם. . 🙂


לפני הטיסה הביתה בילינו בפארק אל רטירו היפהפה, המקושט בצבעי הסתיו.


"הטיול הזה היה הכי כיף מכל הטיולים!" סיכמו שירה ושני כשנפרדנו בנתב"ג, "וזה בזכותנו. כי אנחנו ביקשנו לטייל ביחד." 🙂


רוית, ליאם, שני ומיטב האהובות,
תודה רבה על הטיול המושלם. איזה כיף שנפגשנו! 🙂

גם רוית כותבת בלוג, וכך ניראה הטיול דרך העיניים שלה – מדריד – מואי כיף עם 5 ילדות

קבלו בונוס ממני:מפעם לפעם אני מוצאת טיסות זולות או בונה טיולים עצמאיים ושולחת במייל למנויים של הבלוג.רוצים גם? הירשמו כאן:צרפו גם חברים, כדי שגם הם יהנו ויחסכו 🙂

(אם נרשמתם בעבר ולא קיבלתם ממני מייל - בדקו בתיבת קידומי מכירות)

בטח יעניין אותך גם:

חופשת סקי משפחתית בצ'כיה - תכירו את Karlov
איפה לקנות ביגוד סקי זול לחופשה משפחתית, ומה צריך?

26 תגובות

כתיבת תגובה

תגובות